דרור נולד בתאריך 26.01.1974 בקיבוץ עינת, להוריו לאה ומוליק, אח לגונן, חובב ורונית.
דרור למד בבי״ס היסודי ״מעבר אפק״ בקיבוץ עינת, והיה ילד שמח ושובב, אשר בשעות הפנאי שיחק כדור-סל ורכב על סוסים.
בכיתה ז‘ עבר דרור, עם כל בני כתתו מהקיבוץ, ללמוד בתיכון ״חוף השרון״ בקיבוץ שפיים. בכיתה ט‘ החל להתאמן בקארטה, ובמקביל שיחק כדור-סל. דרור התמיד באימוני הקארטה, וספורט זה הפך אצלו לדרך חיים. את הפירות על התמדתו הוא קצר כבר בתחילת כתה י״ב, כאשר קיבל חגורה שחורה בקארטה. זוהי דרגה גבוהה הניתנה לו לאחר זמן קצר ובגיל צעיר.

את דרכו הצבאית החל דרור בקורס טייס, אך לאחר כחצי שנה הוא נשר, לשמחתו הרבה.
לאחר מכן, הוא הוצב ביחידת מגל״ן, יחידה מובחרת של הצנחנים. בסיום המסלול יצא דרור לקורס קצינים, ובהמשך שירת כמ״מ בחטיבת הנח״ל, וכמדריך בקורס קצינים בבה״ד 1. לאחר שהדריך מחזור אחד, השתחרר מצה״ל.
לאחר שחרורו מצה״ל, דרור עבד תקופה קצרה בקיבוץ, ולאחריה יצא לטיול גדול ביבשת אמריקה הצפונית והדרומית. לאחר כשבעה חודשים של טיול ועבודה בחו״ל, שב ארצה אל הקיבוץ ושימש רכז חברת הילדים. במקביל, החל להתנדב בבית החולים ״שניידר״ במחלקה של ילדים חולי סרטן, שם אימן קרטה במשך שלוש וחצי שנים, במסגרת עמותת ״חיים״. לאחר מותו, קיבל את אות המתנדב מיד שר הבריאות.
במשך כשנה וחצי הדריך דרור ילדים מוגבלים וחריגים במסגרת עמותת עמיח״י, ועל כך קיבל, לאחר מותו, את אות המתנדב לשנת 2002 מטעם עמותת ״שלם״ של משרד העבודה והרווחה.
דרור למד במכללה למנהל בראשון-לציון במסלול המשולב: מחשבים, מנהל עסקים ותעודת הוראה. בשנת הלימודים השניה שלו, בחודש מאי 2000 , הוא נשא לאישה את יפעת.

בשנה השלישית ללימודיו הוצע לו להורות ב״תיכון חדש״ בתל אביב, שם הגיש את תלמידיו לבגרות במחשבים. אמו, לאה, מספרת, כי בחופשת הפסח נסע לתיכון להכין את התלמידים ״לבגרות״. לדבריה, תלמידים רבים השתתפו בחזרה על החומר הנלמד, והכתה היתה מלאה למרות החופשה. לפני בחינת הבגרות, דרור ניגש לכל תלמיד וחילק לו שקית עדשים קטנה ועליה ברכת הצלחה בבחינת הבגרות. תלמידיו עברו את המבחן בציונים גבוהים. תלמידיו אהבו אותו מאד והעריכו את השקעתו הרבה בהם, ובתום שנת הלימודים, הציעו לדרור עבודה קבועה כמורה למחשבים.

בשנה השלישית ללימודיו האקדמאים, פנו אליו ממשרד הביטחון והציעו לדרור להצטרף למחלקת המחשבים. דרור התלבט ולבסוף החליט להצטרף למשרד הביטחון, מאחר וראה זאת כשליחות.
דרור גויס למילואים בחול המועד פסח, לאחר שקיבל צו 8, ולאחר שלשה ימי אימונים, הגדוד שלו הוצב בג‘נין. במקביל גויס גם אחיו, חובב, לאוגדה אשר לחמה בטול-כרם, בקלקיליה ובשכם. הגדוד של דרור השתתף במצור על ג‘נין, ולאחר מכן החלו להילחם במחנה הפליטים. הם עברו מבית לבית, דרך קירות הבתים והתקדמו באיטיות על מנת למזער את הפגיעה באזרחים.

חייליו של דרור מספרים, כי בערב שלפני נפילתו בקרב, חל ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. דרור כינס את חייליו באחד המבנים, אסף 6 נרות, ולאור הנרות אמר: ״יש קשר ישיר בין תקופת השואה ובין הקרבות האלו, והקשר הוא שבשואה לא יכלו היהודים להילחם על נפשם, ואילו פה אנחנו במדינה עצמאית ואנו אחראים על גורלנו ואנו נלחמים על גורלה של מדינת ישראל״.
למחרת, לפנות בוקר, נקלעה מחלקתו של דרור למארב מתוכנן היטב של מחבלים. דרור נחלץ לעזרת חייליו, נפגע ונפל בעת מילוי תפקידו ביום שלישי, ה 9.4.2002- , והוא בן 28 שנים.
דרור היה בעל ליפעת, ואביה של אורי, שנולדה לאחר מותו. כשנהרג לא ידע דרור שיפעת אשתו בהריון.
על קיברו כתבה המשפחה את המשפט:
״דרכך אהבת האדם – לעולם לא תידם״. כזה היה דרור ז״ל.